עין חרדלית – פינת חמד בנחל כזיב

מעטים הם נחלי האיתן בארץ ישראל בכלל ובגליל המערבי בפרט. הנחל היחיד בגליל המערבי שראוי להיקרא נחל איתן הוא נחל כזיב, ובשנים האחרונות הוא כלל לא מאכזב.. הנחל מתחיל את דרכו בעין הזקן שברום הרי מירון, בגובה של כמעט אלף מטרים מעל פני הים ומסיים את דרכו לאחר 43 ק"מ בים התיכון, בסמוך לעיר הקדומה אכזיב אשר על שמה קרוי הנחל.

 

הפעם נצא לטיול אל עין חרדלית, המעין המערבי והנגיש ביותר ממעיינות נחל כזיב. הודות להחלטה הברוכה להשיב את מי המעין לטבע מתאפשר לנו ליהנות מקטע קסום של הנחל ללא מאמץ פיזי וזאת בשונה מאופן ההגעה לשאר מעיינות הנחל שדורשים מאיתנו ירידה תלולה אל הנחל  ועלייה קשה לאחר מכן. המים מצויים כאן בשפע ובגבהים שונים המתאימים לכל גיל, צל לא חסר והחנייה בסמוך. אף אם הגעתם ביום קיץ יחד עם המוני בית ישראל, מובטח לכם שתמצאו פינה שקטה בנחל.

 

מהיכן הגיע השם חרדלית? מי שסבר שהשם קשור לצמח החרדל שפורח באזור טועה. המשנה בעדיות ה',ב' מביאה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. "מטבילין בחרדלית כדברי בית שמאי, ובית הלל אומרים: אין מטבילים".  ומסביר שם ר' עובדיה מברטנורא "חרדלית- כמו הר דלית. זרם מים הבא מדליו של הר". ולפי רש"י : "זרם גשמים המקלח מן ההר".  כלומר המחלוקת היא האם מותר להטביל כלים בנחל שבו זורמים מי גשמים אף אם אין ארבעים סאה שעומדים באותה הנקודה.

 

עד שנות החמישים זרמו מי הגשמים ללא מפריע בנחל כזיב. שפיעת המעיינות הגדולים בנחל, עין חרדלית ועין זיו, עמדה על כארבעה מיליון מ"ק מים בשנה בכל אחד מהם . כמות אדירה אשר סיפקה מקור מים זמין ויציב לבעלי החיים שבסביבה ולצומח הייחודי לנחל כגון עצי הדולב המזרחי הגבוהים ורחבי הגזע. אך עם גידול האוכלוסייה בגליל המערבי והעלייה ברמת החיים נדרשו מי המעיינות לצורכי האדם והנחל פסק מזרימתו האיתנה כמעט לחלוטין. המערכת האקולוגית של הנחל נפגעה, עצי הדולב החלו להתייבש ולמות, וכך גם הדגים ושאר בעלי החיים שחיו בעבר במי הנחל. בשנת 2006, בעקבות אירוע חריג של זיהום שפכים במי עין זיו, שוחררו מי המעין במלואם לטבע. המעין אמנם התנקה מהזיהום עם בוא הגשמים אך הוחלט להשאיר זרימה קבועה בנחל ולא לתפוס את כל המים למתקן השאיבה של מקורות. הודות לכך זורם היום הנחל באיתנו לאורך כשישה קילומטרים. בשנת 2013 נקבע כי אף חלק ממי עין חרדלית ישוחררו לנחל וכך קטע נוסף של הנחל החל לזרום בקביעות.  

שלח

*שדה חובה

Thank You!

The form has been successfully sent.

*שדה חובה

*שדה חובה

השאירו פרטים ואחד מנציגנו יחזור אליכם בהקדם!

באחד מחדרי המבצר ניתן לצפות בסרט המתאר את סיפור עלייתו לקרקע של קיבוץ יחיעם. כמו כן, במתחם המבצר ניתן להבחין בתעלות קשר ובביצורים אשר נותרו כעדים מימי מלחמת העצמאות.

לפני שנצא אל הדרך, נתרשם מהתצפית היפה ממבצר יחיעם המשקיפה על כל מרחבי הגליל העליון המערבי.

נעזוב את מבצר יחיעם, נצא מהקיבוץ, ונתחיל במסלול היורד דרומה אל נחל יחיעם בסימון שבילים ירוק. ממש בתחילת הירידה נראה משמאלנו בית קברות קטן ובו ארבעה קברים. אחד הקברים הוא קברו של איתן זייץ, מנופלי שיירת יחיעם.

 נחל יחיעם הינו ערוץ עמוק שאורכו הוא כעשרה ק"מ. תחילתו בכפר ורדים, ובסופו הוא נשפך לנחל בית העמק אשר ממזרח למושב עמקה. הירידה בתחילתה תלולה במעט, אך זהו קטע קצר בלבד אשר בסופו נגיע לאפיקו של נחל יחיעם. במהלך הירידה נפתחת מולנו תצפית נפלאה על נחל יחיעם. מתצפית זו נקל להבחין בהבדל הבולט בין המפנה הדרומי- הפונה דרומה אל השמש ובו אין הרבה צמחיה, לבין המפנה הצפוני אשר פונה צפונה- שבו יש הרבה יותר צמחיה כיוון שאין בו קרינה ישירה של השמש.

אז איך מגיעים?

בצומת כברי שעל כביש 89 נפנה צפונה (שמאלה אם באנו מכיוון נהריה) אל כביש 70.  לאחר שלושה ק"מ נפנה ימינה לכיוון המושב עבדון. ניסע עוד כשני ק"מ ונפנה ימינה בכביש המסומן בשטח בסימון שבילים ירוק. ניסע בכביש כקילומטר וחצי עד שנגיע לרחבת החנייה שבסמוך למתקן השאיבה של מקורות. כאן נחנה את הרכס ונצא להליכה קצרצרה של שלוש דקות בהמשך השביל המסומן בירוק. השביל חוצה את הנחל ומנקודה זו כל מה שעליכם לעשות הוא לפנות ימינה אל תוך הנחל וללכת בתוך המים הרדודים עד שתמצאו את הפינה שלכם.

 

 

להזמנת סיורים בנחל כזיב ובכל הצפון פנו אלינו.

מרכז סיור ולימוד גליל עכו

04-9918867

המלצות טיולים

עקבו אחרינו

מרכז סיור ולימוד גליל