נחל געתון
נחל געתון ידוע כנחל שנשפך לים התיכון בחופי נהריה ומדי פעם, בחורפים גשומים, אף מציף את הבתים הסמוכים אליו. מעטים יודעים כי נחל הגעתון מציע למטיילים מסלול יפיפייה וירוק העובר בין מעיינות וחורש ים-תיכוני. קסם של טיול גלילי.
עונה מומלצת: חורף, אביב | רמת קושי: בינוני | רמת קושי: בינוני
מאפייני המסלול: מעגלי, מתאים למשפחות, מתאים לאופניים בחלקו.
לתחילת המסלול מגיעים דרך כביש 89. ממנו פונים לכיוון קיבוץ געתון וממשיכים על פי השילוט לעיינות געתון. נחנה את הרכב בחורשה קטנה של קק"ל עם שולחנות פיקניק, ליד מבנה בטון של אתר שאיבה.
נחל געתון, זורם לאורך 19 ק"מ, ממושב מעונה אשר בגליל העליון ועד לחוף הים התיכון, בסמוך לנהריה. למעשה שמה של נהריה ניתן לה בעקבות מיקומה בסמיכות לנחל הגעתון.
האגדה המקומית יודעת לספר על קבוצת "יקים"- יהודים שעלו מגרמניה בראשית שנות ה-30 והגיעו לאזור על מנת לאתר את מיקומה של העיר אותה ביקשו לבנות. מושג רב לא היה להם על התכונות הנדרשות למקום הזה, אולם בדבר אחד לא היה להם ספק, שכן בגרמניה אין עיר הראויה לשמה, שאין לה נהר
גדול וסואן לחופיה. אי-לכך יש לקום ולתור אחר הנהר, ואם נהר יש, גם שם יש: "נהריה". חיפשו הייקים נהר ראוי לשמו, אך לשווא. לבסוף, הוחלט בלית ברירה כי הנהר המבוקש יהיה ערוצו של "ואדי מפשוח". מאז בנויה העיר משני צידי הנחל וזה קיבל את שמו העברי: "נחל-געתון". מכאן גם שמו של הרחוב המרכזי בעיר: "שדרות-הגעתון".
שלח
*שדה חובה
Thank You!
The form has been successfully sent.
*שדה חובה
*שדה חובה
בגעתון זרמו בשנים עברו מים רבים מהמעיינות הרבים השופעים בו. כיום רוב המים נתפסים ע"י מקורות והם מנוצלים לטובת ישובי האזור. שמו הערבי של הנחל: ואדי אלעיון (נחל המעיינות) מעיד על המעיינות הרבים שנובעים בו.
עין אשחר בו מתחיל טיולינו הוא אחד משלושת המעיינות הגדולים שבנחל ומבנה הבטון שעליו מעיד על שאיבת המים. בחודשי החורף והאביב לא כל המים נשאבים ואפיק הנחל מתמלא במים זורמים. מאחורי מבנה השאיבה מתחיל השביל, שסומן על ידי קק"ל. השביל עובר בגדה הדרומית של הנחל שעליה חורש ים תיכוני עשיר הכולל את העצים: אלון מצוי, הלבנה הרפואי, כליל החורש, והחרוב. נוכל גם למצוא עצי אורן ירושלים בודדים, שרידים ליער שנטעה קק"ל עם קום המדינה ונכרת בעקבות מחלה לפני מספר שנים.
בסוף החורף ובתחילת האביב נראה כלניות, נוריות ורקפות רבות ואילו לקראת סוף האביב נבחין לבטח בעמוד הפריחה של החוטמית הזיפנית, בלוטם המרווני ובלוטם השעיר. בסוף האביב נוכל גם לראות את פריחת דם המכבים, את הגזר הקיפח, ועוד.
נלך עם השביל מערבה כ- 300 מטרים, אז נראה שילוט המוביל אותנו במעלה הגבעה לעבר תצפית החרוב. העלייה אינה ארוכה ומראש הגבעה נפרש נוף מרהיב מעמק געתון ועד לנהריה וחוף הים. לאחר התצפית נמשיך, בשביל המסומן שחור, דרום מזרחה על גבי השלוחה המפרידה בין נחל געתון לנחל מירב. לאחר כ-700 מטרים השביל יורד לעבר עיינות אט שגם הם זורמים בחלק מחודשי השנה. בסמוך למעיינות ישנם בור מים ומערת קבורה, ככל הנראה מהתקופה הרומית.
השביל ממשיך לכיוון מערב בסימון ירוק, נגיע לעין מירב, בו ניתן להבחין בקלות לפי האקליפטוס הגדול הנטוע לצידו. עין מירב שמימיו אינם נתפסים בצינורות, נובע כל השנה לתוך בריכה עגולה ויפה. אמנם המים רדודים אך בהחלט ניתן לשכשך את הרגליים. גם כאן, בסמוך למעיין ישנם שרידי מבנים שמפוזרים בשטח, עדות לתחנות הקמח שפעלו כאן עד מלחמת העצמאות. המדרגות והחדרים המקורים וקשתות האבן היפות משאירים מקום רב לדמיון ומשחקים. נמשיך עם דרך העפר בנחל מירב, לאחר כ-400 מטרים נחבור לנחל געתון. כאן נשוב לשביל בו התחלנו עד שנגיע בחזרה אל הרכב.
מעאן ניתן לחזור מערבה בדרך העפר עם סימון שבילים כחול איתה באנו כ- 400 מטרים עד לפניה שמאלה לעבר עין געתון. מרחבת החניה וחורשת אקליפטוסים נעבור גשר עץ מעל ערוץ הנחל זורם בחודשי החורף והאביב, מלבד שנים גשומות ביותר שבהם הזרימה ממשיכה לקיץ. את האפיק מזין עין געתון, שבערבית נקרא עין מג'נונה (המשוגעת), כי השפיעה שלו אינה אחידה.
על ראש הגבעה עומדת חרבת געתון שהיתה בעבר אחוזה מרשימה של משפחת סורסוק, משפחה לבנונית עשירה. האחוזה יושבת על שרידים של ישובים מימים עתיקים יותר, כללה את כל הנדרש כדי לקיים אורח חיים חקלאי מוסלמי. באחוזה כללה בית בד, בריכת מים חצובה, ובית קברות מוסלמי שבמרכזו קבר שייח חוסיין.
שרידי האחוזה הקדום שביניהם כנראה עוד מימי הצלבנים (המאה ה-12 לספירה).
החורשה שלמרגלות האחוזה מתאימה מאוד לפיקניקים.
המלצות טיולים
